מאת :גיורא קדר,מגזין כחול   www.kachol.com

צילום: MATS SANDSTOR, ,דנה הברמן

    

כיום ה"טרנטלה" ה - SWAN הראשונה אותה בנה הפיני בעל השם המסובךPekka Koskenkyla  ב- 1966, מרותקת לרציף במפעל הנמצא בעיר הפינית הצבעוניתPiatarsaari   (הוגים את השם "פיאטארסארי, וזאת רק דוגמא לשפה הנשמעת כמו הונגרית).

 

 

 היאכטה שאורכה 36 רגל רתוקה, משופצת ומבריקה ליד יאכטה באורך 130 רגל מודל 2006. "המטרה שלנו להמשיך את המסורת ולבנות יאכטות חזקות, אמינות מהירות ויפות". כך אומר לנו Simone Marconci  מנהל המפעל אשר שמו מסגיר את מוצאו האיטלקי. מה עושה איטלקי בצפון פינלנד? מסתבר שהיום המפעל שייך למשפחת פארגמו האיטלקית אשר קנתה אותו בשנת 1996. מסתבר ששילוב הפיני-איטלקי הוא שילוב מנצח. מותג אשר הפך למוביל עולמי בכל הנוגע ליאכטות חזקות בעלות ביצועי על במפרשים וגימור מושלם קיבל גם "ארומה איטלקית", בעיקר בעיצוב הפנים, כנראה בשל הסיבה שליאונרדו פארגמו עומד בראש תשלובת האופנה האיטלקית, בנוסף לעובדה שהוא "חולה" על תחרויות שיט.

 

    

אותו פארגמו עמד בפני החלטה קשה כאשר קנה את המפעל: המפעל לא מכר מספיק יאכטות על מנת להצדיק את קיומו, השאלה הייתה האם להגדיל את הייצור תוך התפשרות על רמת גימור ואיכות ולהתחרות "ראש בראש" ביצרני היאכטות האחרים או לשמור את המותג SWAN ולנצל את היכולותעל מנת לייצר יאכטות "TAILOR MADE" כלומר - לפי הזמנה.

השייט האיטלקי הלך על החלופה השנייה, והיא אשר הביאה אותו ואותנו לצפון פינלנד.

    

 

 

ה-NATUR 82 חיכתה לנו מרותקת לרציף, מניפה דגל אנגלי גדול ובעמדת ההגאי, ניצב פול הסקיפר הקנדי, שלא יכול היה להסתיר את התרגשותו: "היום הפלגת הבכורה" סיפר לי בפנים קורנות. נכנסתי פנימה וישבתי בנינוחות בסלון מחכה להפלגה, לפתע ראיתי מבעד לחלון הגדול של הסלון את הרציף מתרחק. מוזר חשבתי הרי המנוע לא הותנע. יצאתי לקוק פיט ואז שמתי לב שאכן אנו מפליגים. תוך כדי הרמת הפגושים (פנדרים) אמר לי JOAKIM HILDEN, מנהל המכירות של המפעל ושייט תחרותי בשעות הפנאי: "חלק בלתי נפרד מהגימור שלנו הוא איטום מירבי בפני הרעש", ההפלגה השקטה ונטולת הרעידות גרמה לי להסכים כי זה אכן הצליח להם. יצאנו לים בהפלגה איטית תוך שמירת קווים מדויקים בתוך נתיב שיט מסומן. ל - 82 שידרן ארוך היוצר שוקע של 3.84 מטר. מכאן ששמירת נתיב מדויק באזור רדוד היא קריטית. כדי לעזור לסקיפר לבצע זאת מותקן לפני עמדת ההגאי מד עומק ה"רואה קדימה" כלומר המסוגל לזהות מכשולים עד 150 מטר לפני חרטום היאכטה.

  

"אנחנו בעסק של ONE OFF" מסביר לי  המנהל האיטלקי של המפעל הפיני. "איכות היאכטות איננה פועל יוצא של האוויר הצלול של פינלנד". הוא ממשיך להסביר בהתלהבות איטלקית, "למפעל יכולות ייצור שנבנו במשך 40 שנה והוכיחו את עצמן כל שנה מחדש. הלקוחות שלי באים לקנות יצירת אמנות! אני לא מכיר עוד מוצר בו יש ללקוח קשר נפשי כמו ליאכטה, והקשר ליאכטות של SWAN הוא חזק במיוחד".

   

אנחנו עולים על סיפון 75 רגל העומדת להפליג בעוד שעות ספורות לים התיכון. הבעלים, איטלקי שזוף היה טרוד עם הסקיפר בהכנות אחרונות. לי היאכטה הזאת מזכירה את דגמי ה – WALLY האיטלקים, יאכטה המצטיינת בתכנון "אולטרה מודרני". מסתבר שאכן המתכנן הוא LOKA BRENTA מתכנן ה-WALLY. "מדוע לא קניתם WALLY ישר מהיצרנים האיטלקים?" אני שואל את הבעלים והוא משיב תוך שהוא בודק בדיקה אחרונה את מכשיר הניווט: "רציתי את הביצוע המושלם של SWAN, וביצוע מושלם עולה בהתאם (כ-3 מליון יורו)

   

    

. כאשר נבדוק את דגמי ה-ONE OFF כלומר דגם המיוצר על-פי הזמנה הפערים גדולים יותר. "מדוע?" אני שואל את יואכים מנהל המכירות. יואכים: "הכסף אצל הלקוחות שלנו מהווה בדרך-כלל את השיקול השלישי או הרביעי בסדר העדיפויות. רוב הלקוחות שלנו הם לקוחות חוזרים והם יודעים בדיוק מה הם רוצים. לכן "הגשמת החלום" היא הראשונה בסדר העדיפויות. לדוגמא, לקוח שלנו עמד על כך שהוא יעצב ויתכנן את הכיסאות בסלון. העלות בשעות העבודה של המהנדסים והנגרים הייתה גבוהה מאוד, אבל הלקוח קיבל בסופו של דבר בדיוק את הכסא שהוא חלם עליו". ברור שכאשר מגיעים לחלומות בצורת מערכי מפרשים יוצאי דופן ומערכות אודיו-וידאו ברמה הגבוהה ביותר, העלויות מזנקות. זאת בנוסף לתקן הרגיל של היאכטה המשתמש בחמרים כמו קרבון, סיבי פחמן, עץ – וכיוצא באלה. קיבלנו דוגמא לחתירה הבלתי מתפשרת לאיכות (במחיר שגם הוא אינו מתפשר...) מ-Jarl Lindvall  העובד במפעל למעלה מ-35 שנה, תפקידו הוא לבחור את עץ הטיק באיכות הגבוהה הנדרשת ב-SWAN.

 

 אז לא תאמינו אבל הבחור יוצא כמה פעמים בשנה לבורמה כדי לבחור פיזית את בולי העץ מהם ינסרו את העץ הנדרש. "עץ כזה" מסביר ג'ארל  "עולה 5000 אירו לטון, אין בו שום פגם, הוא מושלם. ניתן לקנות עץ ב-1000 אירו לטון. האיכות  תהיה בהתאם". משום מה הזכיר לי ג'ארל יינן של יקב בוטיק שיוצא לכרם לבדוק פיזית את הענבים לפני הבציר. בנוסף, הסתבר לי תוך כדי "שיעור העץ" שקיבלתי שאת בחירת וקניית העץ עושים ב-SWAN עם חתימת הסכם הבנייה של היאכטה. הם אינם מחזיקים עץ טיק במלאי.הם מיחסים  חשיבות גדולה לקנית העץ ליאכטה בקנייה מרוכזת על מנת שהגוון יהיה אחיד".

 

       

נחזור לשיט .כבר בתוך התעלה המובילה מהמעגן לים הפתוח הרמנו מפרשים, שטח המפרשים  מרשים. כננת הראשי היא בקוטר של כ-40 ס"מ ומופעלת כמובן הידראולית. התורן מתנשא לגובה של למעלה מ-32 מטר, ובתוך המנור המשמש גם כ-LAZY BAG אני יכול לשכב בנוחיות. התורן והמנור עשויים כמובן מסיבי פחמן. לאחר כמה אימונים קצרים (הפלגה ראשונה, זוכרים?!) הסמי טריילר הזה בהדחק של 42 טון הסתובב כמו מפרשית 470. החזקתי את ההגה ובעזרת מרק הבריטי שהוא סקיפר מטעם SWAN ושייט תחרותי תאמנו את המערך.

    

 עזבתי את ההגה ברוח של 10 קשרים ההגה לא סטה והיאכטה המשיכה בקורס ישר כסרגל. המהירות אגב לא הייתה רחוקה מ-10 קשרים. הרוח עלתה והיאכטה נכנסה להטיה חזקה. כמו כל יאכטה האמורה להיות בעלת ביצועי שיט תחרותיים גם ביאכטה הזאת יש לצמצם מפרשים ברוח קדמית כבר ב-15 קשר. הרוח עלתה עוד קצת והיושבים בקוק-פיט החלו לחוש צינה (פינלנד, זוכרים?) לחיצה קלה על הכפתורים וה - SPRAY HOOD, מגן ההתזה, התרומם. ראיתי כבר יאכטות עם קוק-פיט נוח יותר, אבל מסתבר שהבעלים של ה-82 הוא מחובבי קו "מכוניות המרוץ" כלומר קודם כל ביצועים ואחר-כך נוחיות. כבר סיפרנו לכם ש-SWAN ייצרו עבורכם כל מה שאתם חולמים עליו...

 

 

תוך כדי ההפלגה ירדתי פנימה. אין כמו הפלגה כדי להתרשם מפנים היאכטה. במרינה או בתערוכה כאשר הכול יציב התמונה שונה לחלוטין. הדבר הבולט ביותר אחרי עבודת הנגרות הבלתי רגילה הוא השקט. גם בקידמית של 17 קשר אתה לא שומע כלום. אין מכסה שיפוליים (פיול) חורק, אין דלת של תא או של ארון שרועדת, אתה לא שומע כלום! גם כאשר הופעל הגנראטור (יש שניים) לא שומעים דבר. התאים (גם בדגמים אחרים שראיתי) מעוצבים באיפוק. הם לא ענקים וגם לא מכילים "זיקוקי די נור" כמו מראות מסתובבות ומסכי טלוויזיה נשלפים. אני מניח שהעיצוב הפיני בעל הקו הישר והמאופק משפיע.

     

(אני מודה, אני אוהב את הקו הזה). פתחנו את דלת תא המנוע השתחלנו פנימה. החלל שנותר למנוע ולמערכות הוא קטן יחסית. גם בדגם זה  RISED SALON כלומר דגם בו הסלון מוגבה, עדיין מוקצה למנוע מקום קטן באופן יחסי ליאכטות בגודל זה. הסיבה נעוצה בעיצוב התחרותי והשטוח של הקרקעית. מאחר ולתפעול יאכטה בעלת ביצועי מפרשים כאלו ממילא יש צורך בצוות אתלטי, אני לא רואה בנפח תא המנוע בעיה. היאכטה מיוצרת עם מנוע של 185 כ"ס בלבד. גם הוא חלש יחסית לגודל היאכטה. כאן מסביר לי פול הסקיפר הקנדי: "מי שקונה יאכטה כזאת לא חושב להפעיל אותה במנוע אלא רק בכניסה למעגן" אגב, לצורך זה יש לו גם חרטומן הנשלף הידראולית מגוף היאכטה, על מנת לא ליצר גרר מיותר בעת ההפלגה.

  

 

  

חזרתי לעמדת ההגאי ופול הסקיפר אייש את עמדת ה – TRIMER כלומר המיתר הראשי. בלי שום בעיה ה – 82 חידדה ל – 25 מעלות לרוח תוך שמירה על מהירות של כמעט 15 קשר ברוח של 17 קשר. ציוד הסיפון כולו תוצרת HARKEN והמפרשים של NORTH SAIL. הרוח מתחזקת ואנחנו בהטיה חזקה. היות וזאת הפלגה ראשונה, חבלי הצמצום של הראשי עדיין לא במקומם. ירדנו לרוח צד והברבור הענקי החל לרוץ ב – PLANING תוך שמד המהירות נוגע ב – 14 קשר. אין שייט אמיתי שלא מתרגש מריצה כזאת.

פתאום הבזיקה בי מחשבה: הטיסה שלנו להלסינקי יוצאת בעוד שעתיים וחצי, איך שכחתי?, זאת לא הפעם הראשונה שבזמן שיט אני שוכח הכול אבל הפעם זה יכול להיות באמת לא נעים, אנחנו עשרה מייל מהחוף, מה עושים? אני שואל את יואכים והוא מחייך, "בעוד 10 דקות תהיה כאן סירה מהירה שתחזיר אתכם לחוף, הרכב כבר מחכה, הכול מסודר".

SWAN, כבר אמרנו!